סקירה מקצועית על הונדה ג'אז – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב PlumbMaster! היום אנחנו צוללים עמוק לתוך אחת המכוניות הכי חכמות, שימושיות, ולגמרי לא שגרתיות שמסתובבות על כבישי ישראל. זוהי ההונדה ג'אז (Honda Jazz), המכונה בשווקים אחרים בעולם הונדה פיט (Honda Fit). שלא תחשבו שמדובר פה בג'אז של לואי ארמסטרונג, למרות שיש לה קצב משלה, בעיקר בעיר. הג'אז תמיד הייתה משהו מיוחד בנוף הרכב: קטנה מבחוץ, ענקית מבפנים, ובדור הנוכחי, שמכונה GR בישראל (או בדגמים קודמים GE, GK), היא מתייצבת אצלנו בגרסה היברידית בלבד, שמביאה איתה שילוב מעניין של חיסכון, טכנולוגיה ועדיין, אותה פרקטיות אגדית.

הג'אז בדורה הנוכחי, המשווק בישראל מאז 2020 ועבר עדכון קל בשנת 2023, ממוקמת אצל היבואן כרכב סופר-מיני פרימיום. היא לא מתיימרת להתחרות במכוניות העימנייות הזולות ביותר בקטגוריה כמו יונדאי i10 או קיה פיקנטו. במקום זאת, היא מכוונת לקהל שמחפש רכב קטן, אבל עם מרווח פנימי יוצא דופן, רמת אבזור גבוהה, ויחידת הנעה חסכונית וידידותית לסביבה. זהו רכב שמתאים במיוחד למשפחות קטנות, לזוגות בגיל השלישי, או לכל מי שזקוק למכונית קומפקטית שתספק גם צרכים של הטענה וגמישות של רכב גדול יותר, במיוחד בסביבה אורבנית ובין-עירונית קלה.

בשוק הישראלי, הג'אז פוגשת כמה מתחרות עיקריות שמציעות אף הן יחידות הנעה היברידיות בקטגוריות דומות או חופפות. הבולטת ביותר היא ללא ספק טויוטה יאריס היברידית (Toyota Yaris Hybrid). מתחרות נוספות כוללות את רנו קליאו היברידית (Renault Clio Hybrid) ובמידה מסוימת גם את מאזדה 2 היברידית (שהיא למעשה טויוטה יאריס מחופשת). בהשוואה למתחרותיה ההיברידיות, הג'אז מציעה בדרך כלל מרווח פנימי ועומק פרקטיות ללא תחרות, בזכות תצורת המרכב והפיצ'ר האייקוני שלה עליו נרחיב בהמשך. עם זאת, היא עשויה להיות יקרה יותר בחלק מרמות הגימור, והעיצוב שלה פחות קונבנציונלי או "סקסי" מחלק מהמתחרות.

בסקירה המקיפה הזו, נצלול לעומק של כל מה שהונדה ג'אז הנוכחית מציעה. נבחן את העיצוב שלה מבחוץ ומבפנים, נפרק את הטכנולוגיה והאבזור, נדבר על יחידת ההנעה ההיברידית ואיך היא משפיעה על צריכת הדלק והביצועים, ננתח את חווית הנהיגה, נבדוק כמה היא בטוחה ונציג את מבדקי הבטיחות שלה. כמובן, נדבר גם על מחיר, רמות גימור המשווקות בישראל, אחריות ועלויות אחזקה צפויות. בסוף, נענה על השאלה הגדולה: האם כדאי לקנות הונדה ג'אז בשנת 2025, ולמי היא הכי מתאימה? נתייחס גם לחוות דעת גולשים שונות ולבעיות או תקלות ידועות, כחלק מהתמונה המלאה והאובייקטיבית.

II. עיצוב חיצוני: פונקציונליות שעוטה חיוך

הונדה ג'אז מעולם לא הייתה המכונית הכי דרמטית או נועזת על הכביש מבחינה עיצובית, והדור הנוכחי שומר על המסורת הזו, אבל עם טוויסט מודרני וחייכני. הרושם הכללי הוא של מכונית ידידותית, מעוגלת משהו, עם פרופורציות המעידות מיד על המטרה העיקרית שלה: למקסם את המרווח הפנימי. הפילוסופיה העיצובית ברורה: צורה עוקבת אחר פונקציה. כל קו, כל עקומה, נועדו לתרום לראות טובה יותר, למרווח פנימי גדול יותר, או לאווירודינמיקה.

בחזית, הג'אז מחייכת. הגריל קטן ומשולב יפה עם הפנסים הקדמיים הגדולים והמעוצבים, שכוללים תאורת LED ברמות גימור מסוימות. הפגוש הקדמי כולל כונסי אוויר קטנים ועיצוב נקי, שמשדר נחמדות ולא אגרסיביות. השמשה הקדמית גדולה במיוחד ותומכת בראות הפנטסטית מהרכב, בזכות הצבת עמודי A (הקורות הקדמיות) באופן דק ורחוק יחסית מהנהג. זהו פרט עיצובי שמשרת מטרה בטיחותית ופרקטית חשובה.

במעבר לפרופיל הצד, נחשפת הצללית הגבוהה יחסית של הג'אז. קו הגג ישר לרוב אורכו, יורד מעט בחלק האחורי. קו המותניים מתחיל נמוך יחסית ומטפס קלות לכיוון החלק האחורי, ומעניק מראה קליל. בתי הגלגלים אינם מנופחים במיוחד, והגלגלים עצמם (בדרך כלל 15 או 16 אינץ' בישראל, תלוי ברמת הגימור) עשויים להיראות מעט קטנים ביחס לגובה המרכב. עיצוב החישוקים בדרך כלל שמרני ופונקציונלי, תואם את אופי הרכב. ההחלטה למקם את מכל הדלק מתחת למושבים הקדמיים ולא מאחור (מאפיין ייחודי של הג'אז לאורך דורותיה) מאפשרת רצפה נמוכה מאחור ומשחררת מקום לתכונות כמו ה"מאג'יק סיטס", אלמנט עיצובי ופונקציונלי מהותי.

החלק האחורי של הג'אז ממשיך את הקו העיצובי המעוגל והפונקציונלי. הפנסים האחוריים גדולים ומוטמעים בדלת תא המטען ובכנפיים האחוריות, מבטיחים נראות טובה. דלת תא המטען עצמה גדולה ונפתחת רחב, עם סף הטענה נמוך יחסית, מה שמקל על הכנסת והוצאת ציוד. אין כאן ספוילרים דרמטיים או דיפיוזרים ספורטיביים; הכל ענייני ויעיל. הנוכחות הכביש של הג'אז היא של מכונית קטנה אך לא נמוכה, היא בולטת בזכות גובהה היחסי לעומת סופר-מיני קונבנציונליות, מה שמעניק לה מראה מעט מיני-וואני או קרוסאוברי-לייט. מידותיה הפיזיות אמנם קומפקטיות (אורך סביב 4 מטרים), אך תצורת המרכב הגבוהה והרחבה יחסית מקנה לה מראה יציב ופרקטי.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: קסם המאג'יק סיטס והפלא הפנימי

בפנים, הונדה ג'אז היא אשפית אמיתית של הנדסת חלל, וזה הדבר הראשון שמבחינים בו. הכניסה נוחה, בזכות גובה המושבים היחסי. האווירה הכללית היא קלילה, אוורירית וממוקדת פרקטיקה. הקונספט העיצובי של תא הנוסעים נקי יחסית, עם דגש על שדה ראייה מקסימלי וגישה נוחה לפקדים החיוניים. זה לא תא נוסעים שצועק יוקרה או ספורטיביות, אבל הוא משדר איכות הרכבה והנדסת אנוש מצוינת.

איכות החומרים נעה בין טובה למצוינת ביחס לקטגוריה. רוב הדשבורד והחלקים העליונים בדלתות עשויים מפלסטיק קשיח אך בעל טקסטורה נעימה למגע ונראות טובה. יש גם שימוש בבדים או חומרים רכים יותר בחלקים מסוימים, תלוי ברמת הגימור. איכות ההרכבה מרשימה; הכל מרגיש מוצק ומחובר היטב, ללא קרקושים או רעשים מיותרים גם בנסיעה על כבישים פחות סלולים. הפקדים הפיזיים לבקרת האקלים, למשל, מרגישים איכותיים וקלים לתפעול, בניגוד לטרנד של שילוב הכל במסך מגע.

הנדסת האנוש היא נקודת זכות משמעותית. מיקום הפקדים הגיוני וקל להגיע אליהם ללא הסחת דעת. מסך המולטימדיה המרכזי (בדרך כלל 7 או 9 אינץ' ברמות הגימור הגבוהות) ממוקם גבוה על הדשבורד, קרוב לשדה הראייה, מה שמקל על השימוש בו. שדה הראייה החוצה, כאמור, פנטסטי, בזכות עמודי A הדקים והשמשה הגדולה. זה תורם משמעותית לבטיחות (פחות שטחים מתים) ולקלות הנהיגה בסביבה עירונית צפופה. המושבים הקדמיים נוחים למדי ותומכים היטב, גם לנסיעות ארוכות יחסית.

אבל היהלום שבכתר של תא הנוסעים בג'אז הוא ללא ספק המרווח והוורסטיליות, במיוחד במושבים האחוריים ובתא המטען. ה"מאג'יק סיטס" (Magic Seats) הם פיצ'ר גאוני המאפשר קיפול או הרמת מושבים האחוריים במגוון קונפיגורציות. ניתן לקפל את משענות הגב קדימה כדי ליצור משטח הטענה שטוח וארוך במיוחד (לדוגמה, הובלת אופניים קטנים או ריהוט שטוח). לחלופין, ניתן להרים את בסיס המושב כלפי מעלה ולנעול אותו כנגד משענת הגב, מה שיוצר חלל הטענה גבוה ורחב במקום שבו היו הרגליים של הנוסעים האחוריים. זה מאפשר להכניס חפצים גבוהים כמו עציצים, טלוויזיה גדולה באריזה, או אפילו אופניים גדולים בעמידה (עם הסרת הגלגל הקדמי). המרווח לרגליים במושב האחורי מדהים ביחס לגודל הרכב, והוא יכול להכיל בנוחות שני מבוגרים ואפילו שלושה לנסיעות קצרות. מרווח הראש מצוין בזכות גובה המרכב.

נפח תא המטען, במצבו הסטנדרטי עם המושבים האחוריים במקומם, עומד על כ-304 ליטרים (בגרסאות הלא היברידיות הוא היה גדול יותר, סביב 354 ליטר, עקב מיקום הסוללה בגרסה ההיברידית). זהו נפח סביר לקטגוריה, לא ענק אבל שימושי בזכות צורתו הרבועה וסף ההטענה הנמוך. אך קסם הג'אז מתגלה שוב עם קיפול או הרמת המושבים, שמגדילים את חלל ההטענה באופן דרמטי ומאפשרים הובלת מטען שבדרך כלל דורש רכב גדול יותר, כמו סטיישן או SUV. ישנם גם פתרונות אחסון קטנים ושימושיים בתא הנוסעים, כמו מחזיקי כוסות מרובים ותאים קטנים.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: מודרנית ברובה

הונדה ג'אז הנוכחית מציעה שילוב טוב של טכנולוגיה ואבזור, אם כי חלק מהמערכות עשויות להרגיש פחות מלוטשות או אינטואיטיביות בהשוואה למתחרות מסוימות. במרכז תא הנוסעים נמצא מסך מגע למערכת המולטימדיה. ברמות הגימור הגבוהות יותר בישראל, המסך הוא בדרך כלל בגודל 9 אינץ' (ברמת הכניסה הוא 7 אינץ'). איכות התצוגה טובה, אך לא יוצאת דופן, והבהירות מספקת גם באור יום. מהירות התגובה למגע סבירה, אם כי לפעמים יש השהיה קלה במעבר בין תפריטים. מבנה התפריטים עצמו די הגיוני וקל להבנה לאחר תקופת הסתגלות קצרה. מערכת ההפעלה היא פיתוח של הונדה, והיא כוללת את הפונקציות המקובלות כמו ניווט (לעיתים כחלק מחבילה או באמצעות קישוריות), בלוטות', ומקורות מדיה שונים.

אחד היתרונות הגדולים של מערכת המולטימדיה בג'אז הוא התמיכה המלאה באפל קארפליי ואנדרואיד אוטו. ברמות הגימור הגבוהות (Elegance), הקישוריות הזו היא אלחוטית לחלוטין, מה שמקל מאוד על השימוש בניווט ובאפליקציות מהסמארטפון ללא צורך בכבלים מסורבלים. ברמת הגימור הבסיסית (Comfort), הקישוריות היא חוטית. איכות העוזר הקולי (אם כי השימוש בו פחות נפוץ בישראל לעומת ניווט ומוזיקה) סבירה. מערכת השמע הסטנדרטית, הכוללת בדרך כלל מספר רמקולים בסיסי, מספקת סאונד טוב לנסיעה יומיומית, אך מי שמחפש חווית סאונד פרימיום אולי יתאכזב. אין לרוב מערכות שמע משודרגות ממותגות המוצעות כאופציה.

לוח המחוונים בג'אז הוא דיגיטלי לחלוטין, בגודל 7 אינץ'. הוא מציג מידע חיוני כמו מהירות, נתוני יחידת ההנעה ההיברידית (מצב הטעינה של הסוללה, תזרים הכוח), נתוני מחשב דרך ועוד. אפשרויות התצוגה וההתאמה האישית מוגבלות יחסית לעומת לוחות מחוונים דיגיטליים ברכבים יקרים יותר, אך המידע מוצג בצורה ברורה וקריאה. בחלק מהרמות גימור הגבוהות, מותקן גם צג מידע עילי (Head-Up Display) שמקרין נתונים חשובים על השמשה הקדמית, כמו מהירות והוראות ניווט, ותורם לבטיחות ונוחות הנהיגה.

אבזור הנוחות משתנה בהתאם לרמת הגימור. ברמת הגימור Comfort הבסיסית, תמצאו בקרת אקלים מכאנית, חלונות חשמל, מראות צד מתקפלות חשמלית, ועוד. ברמת הגימור Elegance הפופולרית יותר בישראל, נוספים בקרת אקלים דיגיטלית (לרוב אזור אחד), כניסה והתנעה ללא מפתח, חיישני חניה קדמיים ואחוריים, מצלמת רוורס, חימום מושבים קדמיים (תלוי שנת ייצור/עדכון) ועוד. לג'אז אין גג פנורמי גדול או פיצ'רים יוקרתיים במיוחד, אך האבזור מספק בהחלט לצרכים היומיומיים. טכנולוגיה ייחודית להונדה בג'אז היא מערכת ה-e:HEV ההיברידית עליה נרחיב בסעיף הביצועים, וכן חבילת הבטיחות המתקדמת "Honda Sensing" שמגיעה כסטנדרט בכל הגרסאות המשווקות בישראל.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: השילוב ההיברידי החסכוני

בלב הונדה ג'אז המשווקת בישראל נמצאת יחידת ההנעה ההיברידית המתקדמת של הונדה, המכונה e:HEV. שלא כמו מערכות היברידיות רבות המשלבות מנוע בנזין עם מנוע חשמלי בעיקר לעזר, המערכת של הונדה היא קצת שונה ומורכבת, ומעניקה לג'אז אופי נהיגה ייחודי שמזכיר מאוד רכב חשמלי בחלק גדול מהזמן, במיוחד בעיר. המערכת מורכבת ממנוע בנזין בנפח 1.5 ליטר הפועל בשיטת אטקינסון (חסכונית), שני מנועים חשמליים (אחד כמנוע גנרטור ואחד כמנוע הנעה עיקרי), וסוללת ליתיום-יון קטנה.

ההספק המשולב של המערכת עומד על 109 כוחות סוס (80 קילוואט), ומומנט הסיבוב המרבי של המנוע החשמלי, שהוא המנוע העיקרי בהנעה, עומד על 25.8 קג"מ (253 ניוטון-מטר) הזמינים כמעט מיידית. נתון התאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש עומד על 9.4 שניות. על הנייר, נתונים אלו אולי לא נשמעים מרשימים במיוחד, אך בפועל, בזכות מומנט המנוע החשמלי והאופן שבו המערכת ההיברידית פועלת, התחושה בנהיגה יומיומית ובתאוצות ביניים בתוך העיר וגם בעקיפות בכביש בינעירוני היא זריזה ומספקת בהחלט. הרכב מאיץ בצורה חלקה ולרוב שקטה, במיוחד במהירויות נמוכות.

המערכת ההיברידית של הונדה פועלת בשלושה מצבים עיקריים, שהמעבר ביניהם שקוף לחלוטין לנהג ומתבצע אוטומטית בהתאם לתנאי הנהיגה:
1. EV Drive: בנסיעה במהירויות נמוכות (בעיקר בעיר) או בירידות, הרכב מונע על ידי המנוע החשמלי בלבד, כשהאנרגיה מגיעה מהסוללה. מנוע הבנזין כבוי.
2. Hybrid Drive: במהירויות בינוניות או תחת האצה מתונה, מנוע הבנזין פועל כמחולל (גנרטור), ומספק חשמל למנוע החשמלי העיקרי שדוחף את הגלגלים. בחלק מהמקרים, גם הסוללה מסייעת. ברוב הזמן, הגלגלים מונעים חשמלית, והבנזין רק מייצר את החשמל.
3. Engine Drive: במהירויות גבוהות ויציבות בכביש בינעירוני, או תחת עומס כבד (למשל בעליות תלולות או תאוצה מלאה), מנוע הבנזין מתחבר ישירות לגלגלים באמצעות מצמד, ומספק את ההנעה העיקרית. המנוע החשמלי עדיין יכול לסייע בתאוצות.
מערכת ההילוכים כאן היא בעצם העברה ישירה (Single Fixed Gear) למנוע החשמלי ברוב הזמן, וחיבור ישיר של מנוע הבנזין לגלגלים במצבים ספציפיים. זה נותן תחושה של נהיגה עם גיר אוטומטי רציף (e-CVT), חלקה מאוד וללא מדרגות הילוכים מורגשות. לעיתים, תחת תאוצה חזקה, מנוע הבנזין נשאר על סל"ד קבוע גבוה כדי לייצר חשמל, מה שיכול להיות רועש.

ועכשיו לנתון החשוב ביותר לרכב היברידי: צריכת דלק (או ליתר דיוק, ניצול אנרגיה יעיל). נתוני יצרן על פי תקן WLTP מציינים צריכת דלק של סביב 4.5 ליטר ל-100 ק"מ (או כ-22.2 ק"מ לליטר). במציאות, ובתנאי נהיגה ישראליים שכוללים פקקים, מזגן, ועליות, צריכת הדלק הריאלית צפויה לנוע בין 18 ל-20 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת, ואף יותר מכך בנסיעה עירונית רגועה בה נעשה שימוש רב במנוע החשמלי. בנהיגה אגרסיבית או במהירויות כביש 6 גבוהות, הצריכה תעלה, אך עדיין תישאר חסכונית מאוד יחסית למכוניות בנזין מקבילות. חשוב להזכיר שגם עבור רכבים חשמליים לגמרי, חיפוש אחר "צריכת דלק" הוא מונח חיפוש נפוץ, אם כי מדויק יותר לדבר על צריכת אנרגיה בקוט"ש לקילומטר.

VI. ניהול אנרגיה במערכת ההיברידית: לא צריך לחפש עמדת טעינה

הונדה ג'אז e:HEV היא מכונית היברידית "מלאה" (Full Hybrid) ולא היברידית פלאג-אין (PHEV) או חשמלית (EV). המשמעות היא שהיא אינה מצריכה טעינה חיצונית משקע חשמל. הסוללה הקטנה יחסית שלה נטענת אך ורק באמצעות מנוע הבנזין המשמש כגנרטור, או באמצעות מערכת הבלימה הרגנרטיבית (האוגרת אנרגיה בחזרה לסוללה בעת בלימה או האטה). לכן, סעיף זה אינו מתייחס לקצבי טעינת AC או DC, זמני טעינה, או סוגי מחברים – כי פשוט אין כאלה בג'אז ההיברידית. זהו יתרון משמעותי עבור מי שלא מעוניין או לא יכול להתעסק עם טעינה בבית או בחוץ, ומחפש את החיסכון בדלק ללא הטרחה הכרוכה ברכב פלאג-אין או חשמלי.

חווית ניהול האנרגיה בג'אז מתבטאת בעיקר בחלקות המעבר בין מצבי הנהיגה השונים (חשמל בלבד, היברידי, בנזין) ובאפקטיביות של מערכת הבלימה הרגנרטיבית. המערכת אוספת אנרגיה ביעילות רבה בעת האטה ובלימה, וממירה אותה לחשמל שאוגר בסוללה. הנהג יכול לשלוט במידה מסוימת בעוצמת הרגנרציה באמצעות מנופי העברת הילוכים (Paddle Shifters) מאחורי ההגה, שבדגם ההיברידי משמשים לבחירת עוצמת הבלימה הרגנרטיבית ולא להעברת הילוכים (כי אין הילוכים במובן הקונבנציונלי). במצב B (Brake) בידית ההילוכים, הרגנרציה חזקה יותר, מה שימושי בירידות ארוכות או בנהיגה עירונית עם עצירות מרובות. מערכת ניהול האנרגיה של הונדה נחשבת למתוחכמת ויעילה, ותורמת משמעותית לנתוני צריכת הדלק המצוינים של הרכב בעולם האמיתי.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: נוחות עירונית ויציבות מפתיעה

חווית הנהיגה בהונדה ג'אז מכוונת בעיקר לנוחות וקלות תפעול, במיוחד בסביבה אורבנית. נוחות הנסיעה טובה למדי בהתחשב בגודל הרכב. מערכת המתלים מכוילת על הצד הרך יחסית, והיא מצליחה לספוג בהצלחה את מרבית השיבושים והבליטות בכבישים עירוניים ובינעירוניים סלולים היטב. על כבישים משובשים במיוחד או פסי האטה אגרסיביים, היא עלולה להתקשות מעט ולשדר חלק מהזעזועים לתא הנוסעים, אך בסך הכל, היא מספקת נסיעה נעימה ונינוחה לרוב הנוסעים. גובה המרכב היחסי תורם גם הוא לתחושת ביטחון מסוימת על פני מכשולים עירוניים.

רמת בידוד הרעשים טובה ביחס לקטגוריה. רעשי מנוע כמעט ואינם נשמעים במהירויות נמוכות בעת נסיעה חשמלית, והם הופכים מורגשים יותר רק תחת עומס כבד או בתאוצות חזקות, אז מנוע הבנזין נכנס לפעולה ופועל בסל"ד קבוע וגבוה יחסית (במצב הייבריד דרייב). רעשי רוח מתחילים להיות מורגשים במהירויות גבוהות (מעל 100-110 קמ"ש), ורעשי כביש נשמעים במידה מסוימת, במיוחד על אספלט מחוספס או צמיגים רחבים יותר (אם כי הצמיגים של הג'אז בדרך כלל צרים יחסית). בסך הכל, האווירה בתא הנוסעים שקטה ונעימה ברוב תנאי הנסיעה הטיפוסיים.

ההתנהגות הדינמית של הג'אז בטוחה וצפויה, אך לא ספורטיבית. ההיגוי קל ובעל משקל משתנה, מה שמקל מאוד על התמרון בעיר ובחניה. הדיוק סביר, אך אין הרבה משוב מהכביש. אחיזת הכביש מספקת לנסיעה רגועה ושגרתית, ורמות הגלגול בפניות סבירות בהתחשב בגובה הרכב. היא אינה מתיימרת להיות מכונית נהיגה ספורטיבית, ומי שמחפש ריגוש מאחורי ההגה לא ימצא אותו כאן. לעומת זאת, היא מספקת תחושת ביטחון ויציבות כיוונית טובה גם במהירויות בינעירוניות. תחושת הבלמים טובה, עם שילוב חלק יחסית בין הבלימה הרגנרטיבית לבלימה ההידראולית הפיזית. קלות התמרון בעיר יוצאת מן הכלל בזכות ההיגוי הקל, שדה הראייה המצוין ורדיוס הסיבוב הקטן.

שוב, ההשפעה של היעדר תיבת הילוכים קונבנציונלית והעברה ישירה (או באמצעות המערכת ההיברידית המתוחכמת) מורגשת מאוד בחווית הנהיגה. אין העברות הילוכים מורגשות, והתאוצה חלקה ולינארית (למעט רגעים בהם מנוע הבנזין נכנס לפעולה ברעש). זה תורם מאוד לתחושת הנינוחות בנהיגה, במיוחד בנהינה עירונית עמוסה עם עצירות-נסיעות תכופות. הג'אז זזה בצורה חלקה מאוד בפקקים, בדומה לרכב חשמלי, וזה יתרון משמעותי בנוף הישראלי הפקוק.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: ציון מלא וחבילה מקיפה

הונדה ג'אז נחשבת למכונית בטוחה מאוד, והיא זכתה לציון המרבי של 5 כוכבים ממבחני בטיחות רשמיים של ארגון Euro NCAP. מבחני בטיחות אלו העניקו לה ציונים גבוהים בקטגוריות השונות, כולל הגנה על מבוגרים, הגנה על ילדים, והגנה על הולכי רגל. מבנה המרכב של הג'אז מתוכנן לספוג אנרגיית פגיעה ביעילות, והרכב מצויד במספר כריות אוויר (בדרך כלל 6 או 8, תלוי בדור ובשוק) כולל כריות וילון וכרית אוויר מרכזית בין המושבים הקדמיים בחלק מהגרסאות, שנועדה למנוע התנגשות בין הנוסעים בעת תאונת צד.

אך מעבר למבדקי בטיחות הפסיבית המעולים, הונדה מציידת את הג'אז הנוכחית כסטנדרט (בכל רמות הגימור בישראל) בחבילת מערכות עזר לנהג מתקדמת ומקיפה, המכונה Honda Sensing. חבילה זו כוללת מגוון רחב של טכנולוגיות בטיחות אקטיביות, שתורמות למניעת תאונות או לצמצום חומרתן. בין המערכות הבולטות בחבילה: בלימת חירום אוטונומית (Autonomous Emergency Braking) עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים, בקרת שיוט אדפטיבית (Adaptive Cruise Control) הפועלת גם במהירויות נמוכות בפקקים (עם פונקציית Follow Low-Speed), שמירה על נתיב הנסיעה (Lane Keeping Assist), תיקון סטייה מנתיב (Road Departure Mitigation), זיהוי תמרורים (Traffic Sign Recognition), ובקרת אור גבוה אוטומטית.

תפקוד מערכות ה-ADAS של הונדה בג'אז הוא לרוב טוב ויעיל, אם כי לעיתים הן יכולות להיות מעט "זהירות" מדי או לפעול בצורה פתאומית. למשל, מערכת שמירת הנתיב עשויה להרגיש מעט אגרסיבית בניסיונות התיקון שלה. מערכת בקרת השיוט האדפטיבית עובדת היטב בפקקים ומקלה מאוד על הנהיגה. חשוב לזכור שמערכות אלו הן מערכות עזר בלבד ואינן מחליפות את תשומת הלב והערנות של הנהג. עם זאת, נוכחותן כסטנדרט בכל הגרסאות היא יתרון בטיחותי משמעותי, במיוחד בהשוואה לרכבים אחרים בקטגוריה שמציעים חלק מהמערכות הללו כאופציה או ברמות גימור יקרות יותר. הרכב מקבל ציון בטיחות גבוה במבחני משרד התחבורה הישראלי, בדרך כלל 8 או 9 מתוך 8 בהתאם לשנת הייצור והאבזור הספציפי.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): פרמיום בקטגוריה

כשאנחנו שואלים "כמה עולה הונדה ג'אז?", התשובה מחזירה אותנו למיצובה כסופר-מיני פרימיום. היא אינה המכונית הזולה ביותר בקטגוריית הסופר-מיני, ואף יקרה משמעותית ממכוניות הסופר-מיני הבסיסיות. טווח המחיר של הונדה ג'אז הנוכחית בישראל, נכון לאפריל 2025 (עם עליות מחירים ושינויים במיסוי שחלו במהלך השנים האחרונות), נע בדרך כלל בין 135,000 ש"ח לכ-150,000 ש"ח, תלוי ברמת הגימור והאם מדובר במחיר מחירון רשמי או במחירי מבצע.

בישראל, הונדה ג'אז משווקת לרוב בשתי רמות גימור עיקריות (לצד גרסאות מוגבהות מעט כמו ה-Crosstar שלא נכנסות כאן לסקירה מעמיקה):
1. Comfort: רמת הגימור הבסיסית. כוללת את יחידת ההנעה ההיברידית, חבילת בטיחות Honda Sensing מלאה, מערכת מולטימדיה עם מסך 7 אינץ' וקישוריות Apple CarPlay/Android Auto חוטית, בקרת אקלים מכאנית, ועוד אבזור בסיסי.
2. Elegance: רמת הגימור הגבוהה והפופולרית יותר. מוסיפה למפרט ה-Comfort מסך מולטימדיה גדול יותר (9 אינץ') עם קישוריות אלחוטית, בקרת אקלים דיגיטלית, כניסה והתנעה ללא מפתח, חיישני חניה קדמיים ואחוריים, מצלמת רוורס, לוח מחוונים דיגיטלי 7 אינץ', תאורת LED היקפית (פנסים ראשיים, פנסי ערפל), ולעיתים גם חימום מושבים קדמיים (תלוי דגם ועדכון). הפער במחירון בין שתי רמות הגימור משמעותי ועשוי להגיע ל-10,000-15,000 ש"ח, אך האבזור הנוסף ברמת Elegance בהחלט מצדיק את התוספת עבור רבים.

תנאי האחריות בישראל להונדה ג'אז בדרך כלל נדיבים. האחריות המלאה לרכב היא למשך 3 שנים ללא הגבלת קילומטרים. בנוסף, ניתנת אחריות ארוכה יותר על רכיבי המערכת ההיברידית, ובפרט על סוללת ליתיום-יון, שעומדת לרוב על 8 שנים או 160,000 ק"מ (המוקדם מביניהם). אחריות זו חשובה מאוד בהקשר של רכב היברידי, ומעניקה שקט נפשי לבעלים. עלויות התחזוקה הצפויות סבירות לרכב היברידי מתוצרת יפנית אמינה כמו הונדה. מרווחי הטיפולים בדרך כלל סטנדרטיים (לרוב אחת לשנה או 15,000-20,000 ק"מ). חשוב לדעת שעלויות חלפים מקוריים להונדה עשויות להיות יקרות יותר ממותגים עממיים, אך כיוון שמדובר ברכב אמין יחסית, הסיכוי לתקלות או בעיות משמעותיות בשנים הראשונות נמוך. כדאי תמיד לבדוק אם קיימות תקלות נפוצות ידועות בדגם הספציפי או בהשוואה לדגמים קודמים או מתחרים, אם כי הונדה ג'אז נהנית בדרך כלל ממוניטין אמינות מצוין.

X. יתרונות

• פרקטיות ומרווח פנימי יוצאי דופן: זהו היתרון הגדול ביותר של הג'אז. בזכות תצורת המרכב הגבוהה והשטוחה למחצה ומערכת ה"מאג'יק סיטס" הגאונית, הג'אז מציעה מרחב פנימי וגמישות בהטענת ציוד שאין כמותם ברכבי סופר-מיני אחרים ואפילו בחלק מרכבי הקרוסאובר הקטנים. היא קטנה מבחוץ אבל יכולה להוביל מטען שדורש בדרך כלל רכב גדול יותר.
• יחידת הנעה היברידית חסכונית ויעילה: מערכת ה-e:HEV של הונדה מספקת צריכת דלק מצוינת בנסיעה יומיומית, במיוחד בעיר, שם היא מנצלת הרבה את ההנעה החשמלית. היא גם חלקה ושקטה לרוב, ותורמת לנוחות הנהיגה.
• בטיחות גבוהה וחבילת מערכות עזר מקיפה: ציון 5 כוכבים ב-Euro NCAP וחבילת Honda Sensing כסטנדרט בכל הגרסאות הופכים את הג'אז לאחת המכוניות הבטוחות בקטגוריה מבחינת בטיחות אקטיבית ופסיבית.
• קלות נהיגה ותמרון עירוני: ההיגוי הקל, שדה הראייה הפנטסטי, מידותיה הקומפקטיות והנסיעה החלקה הופכים אותה לרכב אידיאלי לנהיגה בסביבה עירונית צפופה וחניה במקומות צפופים.
• אמינות ומוניטין יצרן: הונדה נהנית ממוניטין מצוין בתחום האמינות, ודגם הג'אז בפרט נחשב לאורך השנים לאחד האמינים ביותר בקטגוריה. אחריות ארוכה על הסוללה מעניקה שקט נפשי נוסף.

XI. חסרונות

• מחיר רכישה גבוה יחסית: כרכב סופר-מיני היברידי "פרימיום", הג'אז יקרה משמעותית מרכבי סופר-מיני בנזין מקבילים, ואף יקרה יותר מחלק מהמתחרות ההיברידיות הישירות (תלוי ברמת הגימור ובתנאי השוק). זה עשוי להוות חסם כניסה לחלק מהקונים.
• רעש מנוע בנזין תחת עומס: למרות שהיא לרוב שקטה, כאשר מנוע הבנזין נכנס לפעולה תחת תאוצה חזקה או עומס משמעותי (בעליות למשל), הוא פועל בסל"ד גבוה וקבוע יחסית, מה שיוצר רעש מנוע מורגש למדי שיכול להיות פחות נעים.
• מערכת מולטימדיה עם שולי שיפור: למרות התמיכה ב-Apple CarPlay/Android Auto, מערכת המולטימדיה המקורית של הונדה עשויה להרגיש מעט איטית או פחות אינטואיטיבית בהשוואה למערכות עדכניות יותר אצל מתחרות מסוימות.
• עיצוב חיצוני ופנימי שמרני: העיצוב של הג'אז, למרות שהוא פרקטי ופונקציונלי, אינו דרמטי או מסעיר במיוחד. חלק מהקונים עשויים למצוא אותו שמרני או אפילו "משעמם" בהשוואה למתחרות בעלות קווים ספורטיביים או אופנתיים יותר.

XII. בהשוואה למתחרות: האם הג'אז עומדת מול היאריס?

כשבוחנים את הונדה ג'אז בזירה הישראלית, אי אפשר שלא להשוות אותה לטויטה יאריס ההיברידית, שהיא המתחרה הישירה והעיקרית שלה בקטגוריית הסופר-מיני ההיברידיות. בהשוואה ליאריס היברידית, הג'אז מצטיינת באופן מובהק בתחום המרווח הפנימי והפרקטיות. ה"מאג'יק סיטס" בג'אז מעניקים לה יתרון עצום בגמישות הטענה ובהובלת ציוד גדול או גבוה, יתרון שהיאריס פשוט לא יכולה להשתוות אליו עם המושבים האחוריים המתקפלים בצורה קונבנציונלית. גם המרווח לרגליים במושב האחורי נוח יותר בג'אז. מבחינת צריכת דלק, שתי המכוניות מצטיינות, אך לעיתים קרובות היאריס מצליחה להשיג נתונים קצת יותר מרשימים בנהיגה משולבת, אם כי ההבדלים אינם דרמטיים בעולם האמיתי. מבחינת ביצועים, הג'אז מעט זריזה יותר על הנייר ובתחושה יומיומית בזכות הספק משולב גבוה יותר. עיצוב הפנים בג'אז אוורירי ועם הנדסת אנוש טובה (פקדי אקלים פיזיים!), לעומת תא נוסעים קצת יותר "צפוף" ופחות נגיש חלק מהפקדים ביאריס. מערכות הבטיחות האקטיביות בשתיהן מקיפות וטובות. מחיר הרכישה של הג'אז לרוב גבוה יותר מרמת הגימור המקבילה ביאריס. מול מתחרות כמו רנו קליאו היברידית או מאזדה 2 היברידית (שהיא כאמור יאריס מחופשת), הג'אז מציעה יתרון מובהק בפרקטיות ובמרווח, בעוד הקליאו עשויה להציע עיצוב חיצוני ספורטיבי יותר וחווית נהיגה שונה. בסופו של דבר, הבחירה בין הג'אז ליאריס תלויה בסדרי העדיפויות: אם פרקטיות, מרווח פנימי וגמישות הטענה הם בראש הרשימה, הג'אז היא כמעט ללא תחרות. אם צריכת דלק אבסולוטית ו/או מחיר רכישה נמוך יותר חשובים יותר, היאריס עשויה להיות אופציה עדיפה, אם כי בפער קטן.

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין): האם כדאי לקנות הונדה ג'אז?

אז אחרי שצללנו לעומק ההונדה ג'אז הנוכחית, מהו פסק הדין? הג'אז נשארת, גם בדורה העדכני וההיברידי, מכונית יוצאת דופן בקטגוריה שלה. היא לוקחת את הפונקציונליות והפרקטיות של סופר-מיני לשלב הבא, בעיקר בזכות מרווח הפנים האדיר ומערכת ה"מאג'יק סיטס" הגאונית. השילוב של יחידת הנעה היברידית חסכונית ויעילה, חבילת בטיחות מקיפה, ואמינות מוכחת, הופכים אותה לחבילה אטרקטיבית מאוד, במיוחד עבור קהלים מסוימים בשוק הישראלי.

בהשוואה למתחרות הישירות כמו טויוטה יאריס היברידית, הונדה ג'אז מציעה ללא ספק יתרון משמעותי בפרקטיות הפנימית. היא יכולה לשמש כ"מיני-וואן" קטן כשצריך להוביל ציוד לא שגרתי, וזהו יתרון תחרותי שאין לרבות אחרות בקטגוריה. מצד שני, היא דורשת מחיר רכישה גבוה יחסית, ועלולה להיות מעט פחות חסכונית מהיאריס בנסיעה מסוימת, אם כי היא עדיין מצטיינת בצריכת דלק. התחושה הכללית והעיצוב שלה פחות "סקסיים" מחלק מהמתחרות, ויכולים להיות פחות קורצים לקהל צעיר שמחפש סטייל.

אז האם כדאי לקנות הונדה ג'אז? התשובה תלויה בצרכים שלכם. אם אתם זוג (בכל גיל), משפחה קטנה, או אדם יחיד שזקוק למכונית קומפקטית שקל לתמרן ולחנות איתה בעיר, אבל גם כזו שיכולה בקלות להוביל ציוד גדול או לא שגרתי (קניות לבית, עציצים, כלב גדול, ציוד ספורט, נכדים וכו'), הג'אז היא כנראה הבחירה הטובה ביותר עבורכם. היא מתאימה במיוחד למי שנוסע הרבה בעיר ומחפש חיסכון משמעותי בדלק ללא טרחה של טעינה, ומי שמעריך בטיחות אקטיבית מקיפה. היא פחות מתאימה למי שהתקציב שלו מוגבל מאוד ומוכן להתפשר על מרווח פנימי או אבזור בטיחות מתקדם, או למי שמחפש חווית נהיגה ספורטיבית או עיצוב חיצוני בולט. עם מוניטין אמינות מעולה ואחריות ארוכה, במיוחד על הסוללה, היא מספקת גם שקט נפשי. אם הפרקטיות הגאונית שלה מדברת אליכם, ובאפשרותכם לעמוד במחיר הרכישה, ההונדה ג'אז היא בהחלט בחירה מצוינת ומומלצת שתשרת אתכם היטב לאורך שנים רבות. כדאי לבדוק גם חוות דעת גולשים ברשתות ובפורומים, כדי לקבל תמונה מלאה של חוויות בעלים בפועל בישראל.